איך לא תבריזי לעצמך מאימון?

בלילה שלפני אימון מינעד (או מנעד?) הרגשות והתחושות יכול להיות מטורף -

מעשר בלילה ועד שש בבוקר אני יכולה לנוע בין:

1. לא נראה לי שאצליח לקום לאימון, אבל אשים שעון

2. הצלחתי לקום אבל בטח לא אצליח לרוץ את מה שתכננתי

3. טוב אני אתאמן יותר לאט ממה שתכננתי, אין לאן למהר

4. רגע יש פה מישהי קצת יותר מהירה לידי, בא לי להגביר

5. אולי בעצם אני אוסיף 10 דק' לאימון, נראה לי שאני בסדר סה״כ

6. וואלה עשיתי יותר ממה שתכננתי והיה ממש כיף!

אבל זה יכול גם ללכת לכיוון אחר לגמרי:

1. מכינה בגדים בערב במטרה לצאת לאימון למחרת בבוקר.

2. קמה בזמן אבל עם תחושה שהגוף עייף וכבד.

3. מתחילה את האימון בתחושה שאני לא מזהה את הריצה שלי.

4. רצה פחות ממה שתכננתי אבל שמחה שיצאתי כי עדיף קצת מבכלל לא

איך אני יכולה לדעת איזה מהתרחישים יקרה הפעם?

אז זהו, שאני ממש לא יכולה לדעת.

אם אני "סתם" מחליטה מראש שאני יודעת איך האימון הזה יגמר

(למרות שזה אף פעם לא "סתם", תמיד יש המון סיבות מוצדקות)

אני פשוט סוגרת לעצמי אפשרויות.

אז איך לא תבריזי לעצמך מאימון?

נסי להישאר עם ראש פתוח ולהשאיר את כל האופציות פתוחות.

קבלי בהבנה ובחמלה שיהיו ימים חזקים יותר, ויהיו ימים ממש חלשים.

אפשרי לעצמך לגלות תוך כדי אימון, בסקרנות, לאן הוא לוקח אותך.

התיאור הזה נגע בך? או הזכיר לך משהו שעובר גם עלייך?

שתפי אותו עם מישהי שהוא אולי ידבר גם אליה.

ואם את מנסה כל כמה זמן להתחיל להתאמן ומפסיקה,

יכול להיות שזה בגלל אחת מ- 6 הטעויות האלה.

כתבתי על ריצה אבל אלה טעויות שמי שנופלת בהן מתקשה להתמיד בכל סוג של ספורט.

מאחלת לנו שבוע קריר ושקט,

ותקווה גדולה להחזרת החטופים והחטופות במהרה,

בת-חן

💜 

קבוצת ריצה נשית באימון