בדיקה ארגומטרית

מה הקשר בין בדיקה ארגומטרית לדימוי גוף?

בדיקה ארגומטרית - עשית פעם?

עשיתי את הבדיקה לפני שנה וגם לפני חודש ואני מתכננת לעשות פעם בשנה

ידעת שמעל גיל 40 קופות החולים ממליצות לבצע את בדיקה ארגומטרית פעם בשנה?

הפעם החלטתי לעשות את הבדיקה בוינגייט, בגלל הפרוטוקול שהם משתמשים בו.

גם בשנת 2008 עשיתי שם את הבדיקה שם ומסתבר שכל הנתונים שמורים, ועל זה בעצם רציתי לכתוב.

על הההשוואה שהם עושים בין הנתונים הנוכחיים לבין אלה של לפני 14 שנים.

מה זה בכלל בדיקה ארגומטרית?

בבדיקה ארגומטרית בודקים את הפעילות של הלב במהלך מאמץ גופני. הבדיקה נעשית לרוב כדי להעריך אם קיימת מחלה של העורקים הכליליים - העורקים שמספקים דם לשריר הלב - ומהי חומרתה של המחלה, אם היא קיימת. (מתוך אתר קופ״ח כללית)

העיתוי שבחרתי הפעם לבדיקה -

אני נמצאת בתוכנית אימונים אינטנסיבית לחצי מרתון, ובעומסים שהם חדשים לי מבחינת קילומטראז׳ שבועי, והבדיקה נותנת לי איזה שקט נפשי שאין לי בעיה מיוחדת בלב ושאני יכולה להמשיך להתאמן כמתוכנן.

אומנם זו לא הפעם הראשונה שאני מתאמנת לחצי מרתון בתחרות (החצי הראשון שלי היה לפני 4 שנים), אבל הפעם התוכנית שלי אגרסיבית יותר.

לא אכנס לתיאור מדוייק של הבדיקה, רק אומר שבין השאר בודקים גובה, משקל ואחוזי שומן עם קליפר (מכשיר נוראי בעיני ויכול להוות טריגר עצום) ואחרי בדיקת המאמץ שלוקחת 10-12 דקות, יושבים עם רופא ספורט והוא מסביר את התוצאות.

אני לא נשקלת כבר 3 שנים, זה חלק מגמילה שעברתי כשהבנתי שהמשקל מנהל לי את החיים ואת מצב הרוח, אז השקילה היתה בהחלט טריגר בשבילי.

ואז הרופא מסתכל על הנתונים מ-2008 ומשווה.

הוא היה סהכ נחמד, לא נזף בי או משהו, אבל ציין שאני שוקלת 11 ק"ג יותר, שה-BMI שלי עלה וכמובן גם אחוזי השומן.

ואמר - מצטער אם נגעתי בנקודה רגישה.

אמרתי לו ״תודה על הרגישות, אבל אני מציינת שבשנת 2008 הייתי לפני 3 לידות, הייתי אנמית, אומנם רצתי כ- 20-30 ק"מ בשבוע, אבל לא עשיתי אימוני כח בכלל (ובלב הוספתי - והרגשתי ממש רע עם עצמי), בריאות זה לא רק משקל, נכון?״

והיום, בדיקות הדם שלי מושלמות, אני רצה כ-50 ק"מ בשבוע, אני עושה 2 אימוני כח בשבוע והכי חשוב - אני מרגישה טוב! פיזית ומנטלית.

ועם זאת, בשבוע שאחרי, הייתי מוטרדת -

המספר הזה על המשקל, שכבר למדתי לא לתת לו לנהל אותי, חזר והפציע, ואיתו ה״רעש״ שמפריע לי להתחבר לתחושות האמיתיות של הגוף.

פתאום התגנבו מחשבות כמו - מה אני צריכה (ומוכנה?) לעשות כדי לחזור למשקל הזה?

אבל אז הזכרתי לעצמי איך נראו החיים שלי בתקופת הדיאטות, איזה אומללה הייתי וכמה לא מרוצה הייתי מהגוף שלי, גם עם 11 קילו פחות.

אז למה אני מספרת את כל זה?

אולי כדי להזכיר לעצמי (ולמי שקוראת), שדימוי גוף חיובי זה לא מצב סטאטי, זה מצב מאוד דינאמי ונזיל שיכול להשתנות כל יום.

כשאני חולה או פצועה הוא מתערער, כשאני מבלה עם חברה טובה או שוחה בים הוא משתפר, וכו'.

ובעיני, התנועה הזו בין המצבים השונים היא זו שמחזקת אותנו ומאפשרת לנו יציבות מנטלית גם כאשר צפים רגשות שליליים.

ואיך זה אצלך?

מזהה אצלך את התנועה הזו בין המצבים השונים?