פעם, בחיים הקודמים שלי חשבתי שיש רק סוג אחד של פסגה:
לעבוד יותר שעות,
להרויח יותר כסף,
להתאמן יותר פעמים בשבוע,
לרוץ יותר מהר,
לשקול כמה שפחות,
להשיג עוד ועוד מכל מה שלימדו אותנו שהוא הכי חשוב.
אבל זה נכון מה שאומרים - עם הגיל מגיעה גם תבונה, וסביב גיל 40 התגנבו להן מחשבות כפירה.
התחלתי לשאול את עצמי אם זה המסלול שאני רוצה ללכת בו מעכשיו עד סוף החיים.
יכול להיות שיש עוד סוגים של פסגות?
פסגות שהן לא עוד ועוד כסף, רזון, תארים וטייטלים בעבודה?
לאט לאט התגנבה המחשבה הרדיקלית שאני יכולה לבחור על איזו פסגה לטפס.
גם אם למישהו אחר הפסגה שבחרתי נראית כמו דרדרת אבנים.
אם אני החלטתי שזו הפסגה שלי, אני אנעל את הנעליים המתאימות,
אארוז תיק כבד (אוהו כמה כבד) ואצא למסע הזה.
וכך עלה הרעיון ל שם העסק TakeYourPEAK,
כדי להעביר את המסר שכל אחת יכולה לבחור את הפסגה שלה.
וכן, אני יודעת שלא לכולן השם ברור, אבל גם זה בסדר.
זה חלק מהעניין.
ומדי פעם אני מקבלת תזכורת כזו כמו בתמונה -
של מתאמנת שלי שלקחה את לוגו הקבוצה לפסגה שהיא בחרה,
ונזכרת שמי שמתאמנת איתי דוקא מבינה מצויין על איזו פסגה היא בוחרת לטפס ;-)
את הצעד הראשון שלך במעלה הפסגה שאת בחרת את יכולה להתחיל ממש כאן.
Comments