קצת אגו, קצת ויתור: למצוא את האיזון באימונים
חוזרת להתאמן אחרי הפסקה ארוכה? איך לשחרר את הציפיות מהכושר שהיה לך, בלי לוותר על האתגר ועל הסיפוק שבאימון
יש משהו מפתה באימון קשה. בסוף האימון אני מתנשפת, השרירים שורפים, ואני מסיימת אותו בתחושה שנתתי את כל מה שהיה לי. לפעמים אפילו קצת יותר.
הסיפוק הזה אמיתי, ואני לא חושבת שצריך לוותר עליו.
אבל יש הבדל בין אימון קשה כי בחרתי לאתגר את עצמי, לבין אימון קשה כי אני מנסה להוכיח לעצמי שאני עדיין מסוגלת לעשות את מה שעשיתי פעם.
וזה נכון במיוחד כשחוזרות להתאמן אחרי לידה, פציעה או "סתם" הפסקה ארוכה.
הגוף זוכר, אבל הכושר לא תמיד נשאר
אולי לפני ההפסקה רצת 10 ק"מ, הרמת משקולות כבדות או התאמנת כמה פעמים בשבוע.
אולי היית בכושר מצוין לפני ההיריון, לפני פציעה, לפני שהעבודה והילדים מילאו את כל הזמן הפנוי, או לפני שהחיים פשוט השתנו.
את זוכרת איך הגוף הרגיש, מה היה לך קל ואיזה אימון נחשב אצלך לאימון טוב.
ואז את חוזרת.
הקצב איטי יותר, המשקולות קטנות יותר, ומה שפעם היה חימום מרגיש עכשיו כמו אימון שלם.
הראש זוכר את היכולות הקודמות, אבל הגוף נמצא במקום אחר.
קל להיכנס למלכודת ההשוואה:
למה אני לא מצליחה כמו פעם? למה אני צריכה לעצור? מתי כבר אחזור לעצמי?
בדיוק כאן כדאי להניח את האגו בצד. זה לא אומר שאיבדת את היכולות שלך.
זה רק אומר שהכושר שלך השתנה כשהפסקת להתאמן, והחזרה אליו דורשת זמן.
גם אם הפסקת בגלל לידה, פציעה או תקופה עמוסה, אין סיבה לצפות שהגוף יחזור מיד לנקודה שבה עצרת.
אבל האם תמיד צריך להקשיב לקול שאומר להוריד הילוך?
לא בהכרח.
לפעמים האגו הוא גם מה שגורם לנו להגיע לאימון ביום שאין לנו חשק, לנסות משקל קצת יותר מאתגר או לסיים ריצה בתחושה שעשינו משהו שלא האמנו שנצליח.
אם האתגר מתאים ליכולת שלך, והגוף מתאושש ממנו היטב, הסיפוק הזה יכול להיות חלק משמעותי מההנאה שבאימון.
המטרה היא לא להיפטר מהאגו, אלא ללמוד מתי הוא דוחף אותנו קדימה ומתי הוא גורם לנו להתעלם ממה שהגוף שלנו צריך.
אימון קשה מהרגיל מדי פעם הוא לא בהכרח בעיה.
אבל אם כל אימון הופך למבחן שבו אני צריכה להוכיח לעצמי שחזרתי לכושר, אני עלולה להעמיס יותר מדי, להתאכזב או למצוא את עצמי שוב בהפסקה כפויה.
למה בכלל חשוב לחזור לפעילות?
מחקרים מראים שפעילות גופנית סדירה תורמת לבריאות הגופנית והנפשית, בין היתר לבריאות הלב, לשינה ולהפחתת תסמיני חרדה ודיכאון. גם אחרי לידה, מחקרים והנחיות מקצועיות תומכים בחזרה הדרגתית לפעילות, המותאמת להתאוששות ולמצב הבריאותי.
הנחיות ארגון הבריאות העולמי לפעילות גופנית מדגישות את חשיבות הפעילות לאורך החיים, והנחיות קנדיות מ־2025 מתייחסות במיוחד לחזרה הדרגתית לפעילות בשנה הראשונה לאחר לידה.
המסר הוא לא שצריך לחזור כמה שיותר מהר לאימונים שעשית פעם, אלא שכדאי למצוא דרך לחזור לזוז. דרך שמתאימה לחיים ולגוף שלך עכשיו. אחרי פציעה או לידה, ובמיוחד אם נותרו כאבים או תסמינים, חשוב להתאים את החזרה ולהיעזר באנשי מקצוע לפי הצורך.
הסוד הוא בשילוב: קצת אגו, קצת ויתור: למצוא את האיזון באימונים, בדרך שעוזרת לך לחזור לפעילות בעצימות שמתאימה לך, כשאת שמחה ומסופקת.
האימון של היום הוא לא מבחן על מי שהיית פעם
את לא צריכה להוכיח לעצמך שאת עדיין אותה רצה או אותה מתאמנת שהיית לפני ההפסקה.
את יכולה ליהנות מאימון מאתגר, וביום אחר לבחור באימון קצר וקל יותר.
שני האימונים יכולים להיות בדיוק מה שאת צריכה.
לפעמים ההישג הוא לדחוף עוד קצת.
ולפעמים ההישג הוא לסיים כשאת יודעת שיכולת לעשות יותר, אבל בחרת להשאיר קצת כוח למחר.
המטרה היא לא לנצח את הגוף שלך, אלא לבנות איתו מחדש מערכת יחסים טובה ויציבה.
שיהיה שבוע רגוע,
מלא בתנועה מרפאת,
בת-חן
💜
Comments