יום לפני מעבר דירה,
לא משנה כמה ניסיתי להיערך ליום הזה, הגענו אליו עם מיליוני דברים לא סגורים.
רמת הסטרס שאני נמצאת בה בימים האלה מרקיעה שחקים...
תוסיפי את זה למצב הלא מזהיר במדינה וקבלי את המצב שלי.
בזמנים רגילים כשמשהו מטריד אותי אני פשוט מאפשרת לריצה לפתור לי את כל הפלונטרים בראש,
אבל ברמות הלחץ שאני נמצאת בהן עכשיו, אפילו לרוץ אני לא מצליחה.
זה התחיל כבר לפני שבועיים כשהרגשתי שהריצות נהיות לי קשות,
הקצבים שלי ירדו והייתי עייפה כל הזמן.
האשמתי את מזג האויר, את המחזור, את המצב, את מי לא.
אבל בדיעבד אני מבינה שאלה היו פשוט סימנים מוקדמים למה שאני חווה עכשיו.
איך סטרס מתבטא בגוף? אני פשוט לא מצליחה לרוץ.
לא בגלל בעיית זמן, אני במילא רצה בחמש וחצי בבוקר, כשאין שום דבר אחר בלו"ז.
אני פיזית לא מצליחה לרוץ.
הגוף מאובן וכבד,
השרירים מכווצים,
תחושה כאילו קשרו לי משקולות לרגליים.
אז קיצרתי את הריצות והאטתי את הקצבים.
אבל ככל שמעבר הדירה התקרב, הצלחתי לרוץ פחות ופחות.
אני מרגישה את הסטרס בשרירים, בעייפות, בשינה הגרועה וביקיצה המוקדמת.
בתקופה הזו הריצה היא כמו חיישן עדין שמסמן לי מה הסטטוס האמיתי של הגוף שלי, וגם של המיינד.
אפשר לראות גם בפייסבוק
איך זה אצלך?
כמו שראית בסרטון, אני משתדלת לצאת לאימון
גם אם זה אומר שאני הולכת במקום לרוץ, או עושה אימון כח במקום ריצה.
כדאי לצאת אימון גם אם את לא במייטבך,
אבל כדי לא להתבאס על עצמך שעשית פחות מבדרך כלל,
כדאי לך לשאול את עצמך את 3 השאלות האלה.
אם את תוהה איך בכלל מתחילות לרוץ ואיך תדעי אם זה בכלל בשבילך ואם את נהנית מזה,
את יכולה לנסות את האימון הזה שמיועד למי שלא רצה מעולם.
יש באימון הזה הנחייה מדוייקת, שלב אחרי שלב, כולל חימום ושחרור,
כדי שהצעדים הראשונים שלך בריצה יהיו נעימים.
את כל הפרטים על האימון הזה את יכולה למצוא כאן
מאחלת לנו שבוע קריר ושקט
ותקווה גדולה להחזרת החטופים והחטופות במהרה.
שנדע ימים שקטים
מלאים בתנועה מרפאת
בת-חן
💜
Commentaires