בריאות תמיד שווה הרזייה?
- batcheneldan
- 6 days ago
- 2 min read
כי זה ממש לא הסיפור שלי
מי שמתחילה לאכול "בריא" יורדת במשקל, נכון?
אז זהו, שלא אצל כולם זה עובד ככה.
אבל איך אנחנו אוהבות לראות טוטאל מייקאובר?
(גם אני חוטאת בזה, מודה...)
"התחלתי להתאמן וירדתי 20 קילו!"
"הפסקתי לאכול סוכר ונעלמו 10 קילו!"
"גיליתי את הצום 16/8 / קיטו / פליאו ורזיתי בלי להתאמץ!"
אצלי זה היה כמעט הפוך
אני הייתי 30 שנה בדיאטות.
30 שנה של מערכת יחסים גרועה עם אוכל.
אבל האם תמיד בריאות שווה הרזייה?
במקרה שלי האובססיביות על אוכל לא התבטאה במשקל גבוה.
הייתי במשקל די ממוצע, היו שנים שהייתי אפילו רזה, אבל עם ראש חולה, וגם בדיקות דם לא משהו.
הייתי אנמית וחלשה, בשנות ה- 20 שלי כמעט לא אכלתי ליד אנשים שהם לא משפחה קרובה, הייתי מכריזה על צום כעונש לגוף, והיו לי בולמוסים שעשו אותי חולה.
הבנתי שככה זה לא יכול להימשך.
ולפני בערך 10 שנים התחלתי לחקור את מנגנון הרעב והשובע שלי שהיה דפוק לחלוטין, ניסיתי להבין מה זה אומר אכילה רגשית,
וניסיתי להבין מה קורה לי בגוף ובראש כשאני אוכלת.
דרך חיבור לגוף ולמשקעים שאני סוחבת איתי, בהתחלה אפילו לא דרך אוכל.
לאט לאט זה גם הגיע לאכילה והתחלתי לשנות את הבחירות התזונתיות שלי
במקרה שלי אני לא מרזה מזה, ואפילו עליתי במשקל לאורך השנים, אבל אני עושה הרבה ספורט (שעשיתי גם קודם, אבל ממקום אובססיבי), הבדיקות שלי מצוינות ואני אוכלת רוב הזמן רק מה שנעים לי בבטן.
נרפאתי מהבולמוסים והצומות ומהפחד מאכילה.
בגדול הפסקתי להילחם באוכל.
האוכל הפך להיות שותף שאני עובדת יחד איתו על לעשות לעצמי טוב בגוף.
אומנם במקרה שלי השריטה שלי עם אוכל לא התבטאה בהשמנה, אפילו להיפך - בהרזייה, והמצב הבריא שלי הוא יותר מלא ואפילו שמנמן, אבל השקט שיש לי בראש ובבטן - אין לו שום תחליף שבעולם.
יצא לך פעם לצאת להליכה או ריצה במקום לא מוכר, בחופשה בארץ או בחו"ל?
לגלות דרך הרגליים שבילים חדשים?
אז אני ממש אוהבת לעשות את זה, רק שלא תמיד אני מתכוננת כמו שצריך...
הנה דוגמא לריצה כזו שיצאתי אליה בזמן חופשה בצפון והלכתי קצת לאיבוד.
בסוף מצאתי את הדרך אבל בזכות ההתברברות שלי ריכזתי את
4 כללים פשוטים שיעזרו לך גם להנות יותר וגם להגיע לארוחת בוקר בזמן :-)
מייחלת לחזרתם של כל שאר החטופים לחיק משפחותיהם
שנדע ימים טובים,
מלאים בתנועה מרפאת
בת-חן
🎗️💜
댓글